לפני כמה ימים עשיתי הרצאה בבית הספר של הבן שלי. ההרצאה הייתה על הנחיתה של הרובוט curiosity במאדים והקהל היה מורכב משתי כיתות גן, מה שנקרא כאן Year K (גילאי 5-6). זה היה פשוט תענוג! ילדים חמודים שלא חוששים לדבר מול הכיתה ולשאול שאלות חכמות. אני מודה שהופתעתי מרמת הידע שלהם ומאוד התלהבתי מהסקרנות שלהם.

20120822-185901.jpg

בכל פעם שאני מגיע לבית הספר, אני מתלהב מחדש. לא הייתי בהרבה בתי ספר אחרים, אבל אני מבין שהמצב דומה למדי במקומות אחרים בסידני. הכיתות עמוסות בקישוטים ויצירות שהכינו התלמידים. המורות המקסימות שופעות בחום ואהבה והתלמידים זוכים לחיבוקים ונשיקות לא אחת. הבן שלי מאוהב במורה שלו וניכר שהוא לא הילס היחיד. קשה להאשים את הילדים – גם רוב האבות שנתקלים באותה המורה מתאהבים אף הם… (אישתי, אם את קוראת את זה, אני כמובן לא אחד מהם!).

בין המשחקים, השירים והריקודים שמלווים את שגרת היום יום, יש גם לא מעט לימודים. בית הספר מתחיל ב9:15 בבוקר ונמשך עד 15:15 בכל יום. אם יש צורך, בית הספר מציע מסגרת לפני ואחרי שעות בית הספר תמורת תשלום צנוע וזה מתאים למי ששני ההורים שלו עובדים. כמובן שלא שולחים את הילדים גם בבוקר וגם בערב, אלא רק אחד מהם, ולרוב רק פעמיים – שלוש בשבוע.

השיטה הפדגוגית מתגאה בכך שהיא לא מותירה אף סטודנט מאחור. התלמידים לומדים בסביבה תומכת עם דגש על עצמי, קבלת השונה וקשרי חברות. התחרותיות, לפחות בשלב הזה, מאוד מודחקת.

כל הילדים לבושים בתלבושות אחידות ולמורים קוראים בתואר + שם משפחה. למשל Miss May או Mr. Mathewson. מאוד מקפידים על כללי נימוס ועל יחס חברי. אלימות אינה נסבלת בשום מקרה.

הנתון החשוב ביותר בעיני זה שבכל כיתה יש רק עשרים תלמידים. חצי ממה שיש בכיתות בישראל. ההבדל פשוט עצום! אני הרצתי בפני שתי כיתות יחד וסה״כ היו כארבעים תלמידים.

אבל זה לא הכל כיף ומשחקים (באנגלית זה נשמע יותר טוב). הלימודים מפתיעים אותי בכמות הלימוד הנדרשת. בכל ערב אנחנו מקדישים 30-45 דקות לשיעורי בית לפעמים זה לוקח גם שעה. לא מעט בשביל ילדים בכיתת גן. אנחנו קוראים שני ספרים קטנים בכל יום ובנוסף עוברים על סדרת מילים שצריך לדעת בעל פה. כל שבוע אנחנו גם מקבלים שני ספרים גדולים יותר מהספרייה שגם אותם צריך לקרוא. בכל שבוע צריך להכין גם News שזה אומר לעשות מצגת לכיתה בה הילד עומד ומדבר על נושא כלשהו כמו צעצוע אהוב, מקום שהוא אוהב לבקר בו, משהו מעולם הטבע וכו׳. יש לא מעט ילדים שמשתמשים במצגות פאואר פוינט כבר בגיל 5.5!

מצגות מתאפשרות הודות לעובדה שבמקום לוח וגיר, יש בכל כיתה לוח אלקטרוני שמחובר למחשב ועם צג מגע גדול. במקום גיר משתמשים באצבע ואפשר כמובן להקרין סרטונים, מצגות וכל תוכן דיגיטלי שרק רוצים. זה לא סותר את כיתת המחשבים הגדולה שבה לומדים הילדים מיומנויות מחשב מתקדמות יותר.

כמה חבל שאני לא יכול להיות שוב פעם ילד…

אודות amnoncarmel

Researching the connection between future technologies and humanism for over a decade. Learning and teaching as much as possible about people, technology, history, science, cultures and focusing on futurism. I am fascinated by the influence of science and technology on our lives in the past, present and future.

»

  1. מאת אמא אחת:

    מאוד מעניין, תודה! הבת הגדולה תיהיה בת כמעט 4 כשנגיע.
    זה בית ספר ציבורי, נכון? נשמע אחלה!

    • מאת amnoncarmel:

      אכן מדובר בבית ספר ציבורי ולא בית ספר פרטי.
      חשוב לציין שמדובר בבית ספר אחד ספציפי ואין לראות בכך ממוצע על פני כל בתי הספר בסידני ובאוסטרליה…

    • מאת amnoncarmel:

      אמא אחת – אני לא יודע מתי אתם מתכוונים להגיע, ובאיזה אזור אתם מתכננים לגור, אבל אם מדובר על העתיד הלא רחוק, אולי כדאי לרשום את הילדה לגן. רשימות ההמתנה כאן ארוכות מאוד ולפעמים צריך להמתין ארבע שנים ויותר כדי להכניס את הילדים לגן טוב. זה נכון רק לחלק מהאזורים ובחלק אחר יש הרבה גנים ואין בעייה של מקום.

      זה כמובן מאוד מסרבל את ההגעה כי צריך לדעת לאיזה אזור מכוונים להגיע מראש, אבל כדאי לפחות לשקול את זה או להיות מודעים לעניין.

      אגב, עוד כדאי לקחת בחשבון שלרוב לא שולחים ילדים לגן ליותר מ-2-3 ימים בשבוע. יש כמובן כאלה ששולחים כל יום, ואין עם זה שום בעייה, אבל לפחות עד גיל חמש זה די נדיר.

  2. מאת orlyipn:

    ניראה מדליק אמנון! חבל שאתם כל כך רחוקים, הייתי מזמינה אותך להרצאה בנושא גם אצלנו. גם הבן שלנו ב year k אבל כאן זה גילאי 4-5 ועדיין אין להם שיעורי בית – בשנה הבאה pre-school ואז אולי יהיו גם שיעורים.
    בהחלט מעורר השראה ועושה לי לחשוב על מה מהידע האישי שלי הייתי יכולה להרצות לילדים בכיתה של הבן שלי?

    • מאת amnoncarmel:

      זה אכן היה הרצאה מקימה והילדים מאוד נהנו. אני חושב שאין מספיק חינוך למדע בבתי הספר וזו הזדמנות שלי לתרום קצת. ממליץ לכל הורה שרוצה ומסוגל ללמד נושא כלשהו להצטרף. כל אחד והתחום שלו.

  3. […] 20 איש בצוות שלי בעבודה, יש אנשים מתריסר מדינות שונות. בכיתה של הבן שלי יש ילדים שהגיעו מלפחות עשר מדינות שונות (יש רק 20 ילדים […]

  4. מאת עופר D:

    מעורר קינאה. לימוד כזה שכולל הטמעת ידע ויישומו באופן רקטיבי (בהרצאות) מעשיר ומחזק את הביטחון העצמי ואת יכולות ההתמודדות אח"כ בחיים.
    טוב לדעת!

    המשך סופ"ש מהנה לך, אמנון

  5. מאת אמא שלהן:

    עושה לי מאד עצוב לקרוא דברים כאלו. זה רק מדגיש לי באיזה תנאים עלובים גדלות הבנות שלי (בתי הספר שנחשבים לטובים ביותר בעירנו😦 ) לעומת התנאים שגדלים הילדים שתארת. מעבר לרמת העניין והאושר האישית של הילדים מדובר בפער של שנות אור בין האנשים שהילדים שכאן (בישראל) יצמחו להיות לבין האנשים ששם יצמחו. באמת עצוב.

    • מאת nili:

      התגובה שלך מדאיגה הרבה יותר מדאגותייך לגבי חינוך בנותייך. האם בדקת את השורה האחרונה של ההישגים בין תלמידים באוסטרליה לעומת תלמידים בארץ,או בארה'ב או באירופה? מציעה לך לבדוק ולאחר מכן לחרוץ דין החינוך בארץ.
      תבדקי כמה אחוזים מסהכ התלמידים האוסטרלים הינם בוגרי אוניברסיטה. רוב הבוגרים הינם הזרים שהצטרפו. אחוז גבוה של אסיאתים והודים וכד. האם יצא לך אי פעם לשמוע דעתו של מרצה באוניברסיטה באשר ליכולת האינטלקטואלית שלהם? הם אכן חרוצים ושקדנים. אבל..זה גבול יכולתם. לא הזכרתי יכולויות אינטלק גבוהות. ודי לחכימא. האם ניסית לבדוק את מצב רמת ההיי טק בארץ למצב ההיי טק כאן באוסטרליה הניכספת? מציעה לך אפילו לא להתחיל בהשוואה ולו רק מהטעם של מניעת חטא. אומרת לך בביטחון מלא כי ההייטק כאן מפגר בהרבה בהשוואה לישראל. את יודעת מה זה סטארטאפ? כאן לא.
      אז נכון שהילדים הקטנים בביס יסודי הינם רגועים ומנומסים .הם ישנים בלילה ללא רקטות מעזה .
      לצערי את חוטאת חטא גדול ,ראשית לעצמך ושנית לאמת ולמציאות בעצם השוואתך את ישראל לאוסטרליה או אף לאוסטריה. משווים תפןח לתפוח. כך אומרים באנגלית.
      אני מתגוררת בסידני בשלב זה. התגוררתי בכמה וכמה מדינות. השתדלתי להכיר את התרבויות,והתמקדתי בנושא החינוך כי זהו תחומי. אני מאד נזהרת בקביעות נמהרות ובהסקת מסקנות ע'פ קטעים בבלוגים. מאחלת לבנותייך גדילה וצמיחה מהנה עם לימוד ורכישת חשיבה מעמיקה ,יצירתית ופחות נמהרת.

      • מאת amnoncarmel:

        נילי,

        אף אחד לא טוען שאוסטרליה זה מקום מושלם, אבל בואי נעמיד דברים על דיוקם – חיפוש קצר באינטרנט מראה אחוזים דומים מאוד של בוגרי השכלה גבוהה בישראל ובאוסטרליה – 37.1% מכלל האזרחים בישראל ו-34% ו-40% בקרב הגברים/ נשים באוסטרליה בהתאמה (ראי מקור למטה). אכן יש הרבה מהגרים מקרב הסטודנטים, אבל זה גם המצב בקרב כלל אוכלוסית אוסטרליה – כרבע מתושבי המדינה לא נולדו כאן. בנוסף כידוע לכולנו תארים אקדמאים זה לא המדד היחיד לאינטליגנציה.

        אם כבר העלת את העניין, הרי שבאוסטרליה המהגרים הובילו לזינוק בהשכלה הגבוהה בעשרות השנים האחרונות והזינוק הזה ככל הנראה ימשיך בעתיד הנראה לעין בעוד שבישראל מספר החרדים, הערבים והעניים הולך וגדל, מה שמוביל לירידה יחסית במספר בוגרי האוניברסיטאות והמכללות. אם כבר משווים תפוחים לתפוחים ומדברים על עתיד החינוך, כדאי להעמיד דברים על דיוקם. מה זה משנה אם האזרח האוסטרלי בוגר האוניברסיטה נולד בהודו, סין, ישראל או אוסטרליה?

        נכון שתעשיית ההייטק מפגינה נוכחות משמעותית הרבה יותר בישראל מאשר באוסטרליה, אבל גם זה לאו דווקא המדד היחיד לחוכמה והצלחה. גם בהודו וסין ההייטק פורח וזה לאו דווקא אומר שתרצי לחנך את ילדיך בבומביי. ועדיין חשוב לציין שדווקא כן יש כאן סטרטאפים והצלחות הייטק. אולי לא כמו בישראל, אבל זה בהחלט קיים. תעשיית משחקי המחשב באוסטרליה למשל פורחת ומשגשגת הרבה יותר מאשר בישראל.

        הצד השני של המטבע הוא שמי שלא עובד בהייטק בישראל מתקשה להתקיים בצורה מינימלית. אני מכיר ישראלים רבים מאוד שעובדים בהייטק פשוט משום שלא הייתה להם ברירה אחרת.
        באוסטרליה זה לא המצב וקל הרבה יותר להתקיים גם עבור כלכלנים, עורכי דין, בעלי מקצועות חופשיים וכו'.
        באופן כללי השכלה זה בין היתר עניין של ערכים וחינוך מהבית. הממוצע הכללי הוא לא ממש מדד. חינוך אוניברסיטאי הוא נדיר למדי בקרב האוכלוסיה החרדית למשל ובעיירות הספר בישראל וגם משמעותי פחות בקרב אלה הגרים בעיירות הספר באוסטרליה או באזורים העניים של הערים הגדולות.

        ולסיום – אל תזלזלי בטראומה ובנזק הנפשי (והפיסי) שנגרם כתוצאה מהטילים וסכנת החיים שבה נמצאים ילדים ותושבים בישראל. ישנם רבים שעבורם זה מדד חשוב הרבה יותר מסטטיסטיקה יבשה של אחוז בוגרי אוניברסיטאות או ארץ המוצא של הלומדים בהם.

        הנתונים בהם השתמשתי לקוחים מכאן:
        http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

        http://www.abs.gov.au/AUSSTATS/abs@.nsf/Lookup/4102.0Main+Features20Sep+2012#EDUCATION

      • מאת nili:

        הי אמנון
        אני מבינה את הצורך העמוק של ישראלים (לא כולם) להצדיק את מגוריהם בתפוצות ורואה לאורך השנים כי זו תופעה מתמשכת. רבים וחכמים לפני ואחרי בדקו ופרשו והסיקו "וטחנו" את הנושא ואיני כאן בכדי לנתח אותו שוב.
        אני קוראת את ההתלהבות והמסיונריות שלך ללא קושי. הכל מאד גלוי ,הכל מאד ברור הכל מאד לגיטימי אך שואלת עצמי מהי מקורה .
        כנראה שהלבה הפועמת והמבעבעת הסיטה אותך מהתייחסות מדוייקת אל הטכסט. אתה טועה (קרא שנית) באשר להתייחסותי לחוסר שנתם השלווה של ילדי הארץ.כן ! הם חסרי שנת השלווה של הילדים המתגוררים בתפוצות ולכן אני דוחה על סף את השוואתה של אותה אם ואני דוחה בשאט נפש את ניסוחה ואף קביעתה השגויה באשר לטיב מערכת החינוך.
        אתה רק הדגשת לה …"באיזה תנאים עלובים גדלות הבנות שלה. ועוד ..בבתי הספר הטובים בשכונה.
        כמה נחפז,נמהר,שיטחי ולא אמין צריך להיות בשביל לכתוב משפט כזה.
        בידיעה ברורה אומרת כי ישנם/ן אבות ואמהות רבים שמגיעים לבתי הספר בכדי להרצות בכיתות ילדיהם . בידיעה ברורה כותבת כי המון כיתות מקושטות נהדר ואסתטיות. מעניין איזו הרצאה הציעה אותה אם להרצות בפני הילדים. הרעיון והעשייה מהסוג הזה באים מיוזמת ההורים ולא מישיבה בסלון מול הטלויזיה,בתור לרופא בקו'ח ,מול המסך על המקלדת ב..קיטורים ובשיפוט בוטה.
        אגב,יש לי תמונות די עדכניות של כמה כיתות בארץ. מוכנה לצרף..
        כותבת מהמיטה משופעת ונאלצת להפסיק.
        אוסיף כשאבריא .

  6. מאת בני:

    שלום אמנון,
    אישתי מאוד מוטרדת מעניין החינוך בבתי הספר הציבוריים (הלא יהודיים). הטענה היא שהם לומדים חינוך נוצרי או כל דבר אחר שהוא לא יהודי. יש לך קצת יותר פרטים על בתי הספר הציבוריים וגם על בתי הספר היהודיים. לפחות ממה שאתה יודע. לאן רוב ילדי הישראלים הולכים ללמוד ? החל מיסודי ועד תיכון?
    אשמח אם תוכל לענות על כך מנסיונך שם.

    • מאת amnoncarmel:

      באופן כללי לימודי הדת מכל הסוגים הם עניין שולי מאוד אצל רובם המוחלט של התלמידים, למעט כאלה שהולכים במכוון לבתי ספר דתיים (קתולים / יהודים / מוסלמים).

      יש שיעורי Scripture מידי פעם שלפי הבנתי לומדים בהם קצת על סיפורי התנ״ך וכו׳ בקונטקסט נוצרי. בתחילת כל שנה מבקשים מההורים אישור האם הם רוצים שהילדים ישתתפו בשיעורים האלה. אנחנו בחרנו שהילד לא ישתתף בשיעורים אלו ובזה נגמר העניין.

      אין לי מושג מה קורה בבתי ספר יהודים ממש, אבל אני כן יודע שכשיש בתי ספר עם כמות מסוימת של תלמידים יהודים, אפשר לארגן להם שיעורי Scripture עם גוון יהודי. אישית אנחנו לא גרים באזור עם הרבה יהודים אז זה לא רלוונטי עבורנו.

      ככלל רוב הישראלים כאן די מפוזרים ורבים מהילדים הפרברים בהם אין הרבה ישראלים פשוט לא לומדים לימודי דת בבית הספר. בעיני זה נפלא ומהווה את אחד היתרונות של החיים באוסטרליה. אבל אם זה חשוב לכם, נסו לגור באזורים כמו הפרברים המזרחיים או סט אייבס, שם יש קהילה ישראלית יחסית גדולה.

  7. מאת nili:

    הי אמנון
    ובכן,לאחר שהסרתי פליירים אנטי ישראליים הקוראים לצעדת מחאה מול סניף בית הקפה " מקס ברנר" שיזמו פעילים פלשתינאים באחד מפרברי סידני,לאחר הויכוח איתם וחילופי דברים,לאחר הביקור הקבוע בבית הכנסת המאובטח בשחרית של שבת ולאחר ההשתתפות בעצרת הסולידריות עם ישראל שאורגנה ע'י היהודים המקומיים (לא הישראלים) אני חוזרת אליך בתשובה קצרה.
    את תגובתי ב- 28 באוקטובר הפניתי אל "אמא שלהן" ואתה השבת במקומה. איני נוטה לחשוב כי עשית זאת על דעת עצמך וללא הסכמתה.
    עניתי לך אז מתוך נימוס ועת היותי חולה. ומאחר שלא היא זו שענתה ולא אלייך היתה הפנייה מן הראוי הוא להפסיק את ההתכתבות אלא ישירות עימה.נכון להיום ולהרגע ,איני בטוחה אם אתפנה או ארצה לענות לה. אך אני גם נוטה לשנות את דעתי.
    בשלב זה אני טרודה ועסוקה בענינים המתרחשים בארץ ועם כתיבת ושליחת פרקי נסיוני והתרשמותי מארץ הקנגורו אל ארץ שמן הסטארט היא בכיוון אפ
    מייחלת ומאחלת רגיעה שלום ושלווה לכל תושבי המדינה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s